ביוון העתיקה לימודים עיונים היוו חלק ארי בתרבות היוונית הענפה. תרבות זו שנוסדה למעלה מאלפיים שנה הטביעה את חותמה על התרבות האנושית בכללותה חותם עמוק שאין כדוגמתו מאז המצאת הכתב. עד היום נלמדים לימודים קלאסיים אלו במוסדות אקדמיים. ויצירותיהם של היוונים הקדמונים היוו אבן פינה בהיוסדותה של התרבות המערבית.

פרט מעניין בתרבות זו ראויה לאומרה עתה. הלימודים ביוון כונו סכולאר. מילה זו במשמעותיה הרבות מקובלת בפירושה אחר מחקרים טיפולוגיים רבים כשעת פנאי. כלומר לימודי עיון כפילוספיה מתמטיקה וכיוצא בזה היו בילוי שעות פנאי והיוו תחביב של האליטה היוונית להעביר את זמנם. המשמעות של זה הייתה שלימודיהם אלו היו לשם לימוד כלומר, היוונים הקדומים לא ראו בלימוד כחלק ממערכת סוציואקנמית שנועדה לפתח את הכלכלה והקדמה במובנה החומרי אלא היו אלו לימודים שכל תכליתם הייתה לספק שעשוע ותענוג אינטלקטואלי גרידא.

מהפכת הרנסאנס שחלה בפיראנצה בסוף המאה ה14 ולחלק מן החוקרים כבר בשלהי המאה ה13 קראה להחזיר את התרבות היוונית האיכותית אל קדמת הבמה העולמית. אחר שאירופה שקעה בחשכה מדעית ודתית קראו הוגים אנשי רוח ואמנים ובעיקר מדענים לתחייה מחודשת של תרבות זו. אלא שכאן קיים החידוש האמיתי שעימו הביאו אנשי הרנסאנס אל התרבות המערבית.

אומנם הם קראו לכינונה המחודש של יוון העתיקה אך תכלית הלימוד הייתה שונה לגמרי ממה שכיוונו אליהם אריסטו ואפלטון בכתביהם. אנשי הרנאסנס בעיקר המדענים גרסו שפיתוח הלימודים הקלאסיים יובילו לקדמה טכנולוגית ותרבותית אשר תתבטא גם בשיפור חייהם של הבריות. מעתה אין הלימוד מהווה חוויה אינטלקטואלית גרידא אלא כלי שרת אשר ישרת את האדם לחיות חיים טובים יותר. לחיות חיים טבים אינם במובנם המופשט האפלטוני. אנשי הרנסאנס אומנם אימצו חלק מהתובנות הקלאסיות של אפלטון ושל הוגים מאוחרים יותר בתרבות זו כדוגמת פולטינוס. אך תכליתם לא הייתה להגיע לזיכוך החומר במובנה השכלי הטהור ואף לא בצורתה הכביכול מיסטית כפי שניסו לעשות הנאופלטונים.

אנשי הרנאסאנס קיוו שהחכמה שזה עתה פורצת אל העולם תשרת את האדם וסגנון חייו ותוביל אותו אל עולם נאור יותר מוסרית שכלית אך יותר מכל חומרית.
היטיב לבטא זאת רנה דאקרט שהשכיל להתבונן על תולדות התרבות המערבית מיוון העתיקה עד לימיו כתקופה בה החשיבה הפילוסופית המדעית עם כל תובנותיה כלל לא הצעידה את האנושות אל קדמה ופיתוח. מה הועילו כל אלפייים שנות פילוסופיה אם האדם נשאר כפי שהוא זעק דאקרט. ואכן משום תובנה קארסיסטית זו נהוג לכנותו אבי המחשבה המודרנית המערבית. משום שהוא זה שהשכיל להבין שיש לראות בלימודים גבוהים ולימודי עיון ככלי השונה מהתפיסה המסורתית.

בעידן של משברים אידאלוגיים תרבותיים פוסטמודרניים צריכים אנשי רוח לקום ולהגדיר מחדש לשם מה קיים צורך בלימודים אלו מה מטרתם בפיתוח הרוח האנושית. עורכי דין דיני עבודה אינם חושבים בדעתם כלל על תובנות מסוג זה. האם יש כיום צורך למתקין שערים חשמליים או מומחה צביעת חניונים להגות בתובנות אלו. או שמא דיונים אלו היו וישארו נחלתם של האליטות האינטלקטואליות ועליו להמשיך להתקין שערים חשמליים.
פרטים נוספים באתר yamit.org.il